זטא טוק: נדידת קטבים     

קיים בלבול רב לגבי הסיבה שבגללה הקרח באנטרקטיקה קיים כבר, כנראה, במשך תקופות רבות של שינוי קטבים. מי שיבחון את השינויים האחרונים יגלה, כי שהקוטב הדרומי היה או בחלק מאזור אנטרקטיקה או סמוך לה באוקיינוס. כשקוטב נמצא מעל מים, ליד יבשה, מסת היבשה שומרת על הקרח שלה, בעקבות ההשפעה של של אותו גוש קרח גדול שצף. זה הודות למים הקרים שנשטפים לעבר היבשה, כמו זרמי אוויר. כמו שהצהרנו בזטא טוק, השינוי הקודם הזיז את הקוטב הצפוני מגרינלנד למיקום הנוכחי שלו. לפני השינוי האחרון, הקוטב הצפוני היה בים הסיבירי המזרחי, כשהוא דוחף את סיביר צפונה היכן שרוב הממותות מתות. מי שיעקוב אחר הקוטב הצפוני במהלך השינויים שעבר יראה, כי הקוטב גם שהה בסקנדינביה היכן שהתמקם בין 4 ל-5 כפי שרואים באיור למטה. כאשר הקוטב הצפוני נע מסקנדינביה לחוג הארקטי הצפוני של סיביר, אירופה התחממה, הקרחונים שלה על היבשה נמסו. לפני סקנדינביה, הקוטב הצפוני התמקם במרכז צפון אמריקה.

אותה הצפה התרחשה מפני שבזמן שהקוטב הצפוני היה בצפון אמריקה, הקוטב הדרומי היה באוקיינוס מדרום להודו. כשהקוטב הצפוני נע לעבר סקנדינביה, הדרומי התמקם מחדש בקצה האחר של אנטרקטיקה. בכל אופן, בהיותו מתחת למים, הקוטב הדרומי הקודם נמס מהתחתית שלו, צף על המים בצורת חלת דבש. הקוטב הדרומי שמר קור רב, בעוד שמי האוקיינוס הבאים מאנטרקטיקה הפיצו את הקור הזה, כך שהקרח לא נמס כולו לחלוטין. שינוי שבא לאחר מכן הזיז הצידה את אותו קרח בצורת חלת דבש ושבר אותו, כך שהוא נפל אל תוך האוקיינוס ויצר גל שתפס מקום- ההצפה. אותם מים נשטפו בחוזקה לעבר יבשת ערב ולכל מקום אחר שמצפון לאותה השפרצה. בעקבות הצרת מעברי המים בין אפריקה לבין אסיה\אירופה, המים עשו את מה שהם עושים תמיד תחת לחץ, הם הפכו לגל עצום של גאות עקב זרימה עזה. זה גרם עוד יותר לעליית מפלס המים באזור שבו נוח התגורר, כפי שמתואר בתנ"ך בתור המבול של נוח. אותם מים לא כיסו את כל שאר העולם לגובה שכזה, כך שרוב קווי החוף התירו להתזה להתפשט, לא להישאר במקומה לעומק.

כל הזכויות שמורות ל: [email protected]
לדף הקודם