זטא טוק: בניית הרים     

יצירת הרים מתרחשת במשך החלקה של לוח אחד מתחת האחר. ישנו חיכוך בין שני הלוחות, כך שנוצרת התקמטות בלוח העליון. ההתקמטות הזו מסמלת לחץ ושחרור, מה שמביא לידי טלטלה עזה ולתהפוכות, לפעמים שבירה היוצרת צוקים חדשים או סלע בולט. מה שעל הלוח העליון ברגעים אלו יורם השמיימה ויוטח, לעבר מקום שכמעט ולא בטוח כדי שיוכל להיאחז בו. ההחלקה (הערת מתרגם, למען הדיוק, הרי שזו יותר פעולת המעטה, התרחקות) יכולה לשחרר לחץ ע"י הדיפת פתיתי קרקע הנפרדים מן השכבות הנמוכות יותר. דחפו גוש נוקשה כנגד כמה בצק עלים, וצפו באיך שהחתיכות העליונות פשוט עפות קדימה, מתפרדות מהבצק. הדחיפה הזאת יכולה להיות פתאומית ומהירה כטיל, מלווה בפתית סלע המתרסק למטה שוב. לחץ ושחרור יכול גם ליצור קרקע מקומטת שבה פעילות שכזו אינה מצופה.

הרים ועמקים נוצרים באופן דומה בגלל התקמטות (הערת מתרגם, מעיכה למעשה), לחץ אופקי, וזה יקרה שוב במשך השינוי הקרב ובא. מה קורה לסלע כשהוא מתבקש להידחס, להתקפל? הוא נבקע, ועובר לנקודה שבה יש הכי פחות התנגדות, שמופנית למעלה אל תוך האויר. כך, נוצרות פסגות בולטות של סלעים תלולים מאוד עם שכבת הסלע ההולכת בצורה כמעט אנכית. זה מתקמט, עם בליל של סלעים המתגלגלים אחד על פני השני מפני שהמאסה נדחפת כלפי מעלה. כך, כל אחד או כל דבר על הקצה של הנקודה הזאת יהיה נוטה להתבסס לחלקים בתהליך המבולגן. סלע דחוס יכול גם לנוע באופן אופקי, לעבר קרקע או מקום קרוב שלא נכבשו ע"י שום דבר שכמו בדחיסות של עצמו. כך, אלו שבעמק יכולים למצוא סלעים הנורים ממורד הגבעה, או סלע הנורה כחנית מתחת לרגלים, במפתיע. השרדות של תהליך בניית הרים בעודך עליהם אינה בטוחה, ואינה מומלצת.

הקרקע, בנקודה שבה קו שבר גיאולוגי מאלץ לוח אחד להיות מעל אחר, חווה רעידה אלימה, אבל הלוחות בקרוב מתנתקים בחופשיות אחד מן האחר ומחליקים. אבל רחוק יותר מקו השבר, היכן שבניית הלחץ בהשהייה, לחץ ושחרור מתרחשים מעל מספר רגעים, במקום תנועת הטלטלות אלימה יחידה. כך, בנקודות אלו של בניית הרים, הרחוקות מקו השבר, התושבים חווים יותר נזק מאשר קו השבר עצמו. בניית הרים, הברורה לבני אדם, התרחשה במשך שינויים רבים, נדחפת באופן חוזר ונשנה מפני שהשינוי הנתון השפיע כך שלוח מסוים עם מספיק כוח כדי ליצור סאב-דקציה חזקה. כך, זוהי השפעה מצטברת, לא תוצאה חד-פעמית. במשך סביבת הזמן הנוכחית, תהיה בניית הרים חזקה, במיוחד בהרי ההימאליה והאנדים, לא כ"כ לאורך החוף המערבי של צפון אמריקה, וכמעט שלא, אם בכלל, בהרי האלפים באירופה.

כל הזכויות שמורות ל: [email protected]
לדף הקודם